דור העבר ודור העתיד במפגש מרגש

ז'אק לוי בן ה-72 שלמד בתכנית אנייר למהנדסים יהודים בשוייץ, ודאשה לויטן בת ה-16 נערה יהודיה מרוסיה שלומדת כיום בתכנית בישראל , נפגשו וסיפרו על חלומות שהתגשמו וכאלו שבדרך
ynet

לאחרונה נערך מפגש איחוד בין דור העבר לבין דור העתיד של פרויקט אנייר תכנית לימודים למהנדסים יהודים בשוייץ, שהוקם אחרי השואה להכשרת מהנסים יהודים כדי להעניק השכלה לבני נוער יהודים וממשיך כיום בישראל.

זא'ק לוי, בן 72, בוגר התכנית בשווייץ, מספר על המפגש:

"בשנת 1959, כשהייתי בן 17 עזבתי את עיר הולדתי, קזבלנקה שבמרוקו, כדי להגיע לאנייר על יד ז'נבה, שווייץ, ולהתחיל ללמוד ב- ORT Central Institute בתכנית שנועדה להעניק השכלה במדעים לנערים יהודים מרחבי העולם.

 

האפשרויות ללמוד במרוקו היו מוגבלות, וידעתי שזו ההזדמנות הכי טובה שלי לקבל תואר בהנדסה, שיתן לי מקצוע בעתיד. פנימיית אנייר הוקמה אחרי השואה בשווייץ, ב-1947, במטרה לקלוט בני נוער יהודים לאחר השואה, ובמיוחד בני נוער ממשפחות עניות וממדינות מהן נמלטו היהודים בעקבות הפרעות והאנטישמיות – ולהעניק להם השכלה ומקצוע. המטרה הנוספת של התכנית היתה להכשיר מורים יהודים שילמדו במוסדות ORT למדעים וטכנולוגיה בעולם.

 

בז'נבה פגשתי 30 תלמידים ממדינות שונות: תוניסיה, מרוקו, אלג'יר, איטליה, אירן, יוון וצרפת. כולנו היינו מודעים לעובדה שהגורל שלנו עומד להשתנות. 3 שנים לאחר מכן סיימתי את לימודיי וקיבלתי תואר בהנדסה. מהר מאוד נפתחו בפני הזדמנויות שספק שהיו קיימות במרוקו: התחלתי להתמחות בניהול מערכות בניה ובמיוחד מערכות בתי מלון ובהמשך הפכתי לסגן נשיא בחברה שוייצרית בינלאומית בתחום המלונאות שמרתי על קשר עם התלמידים שאיתם למדתי באנייר, והשנה שמחתי לארגן מפגש איחוד מרגש עם החברים שלי מאקדמיית אנייר ועם בני הנוער העולים והישראלים שלומדים היום בתכנית הזו בדיוק בארץ . המטרה שלי היתה ליצור מפגש היסטורי כדי להעביר את הלפיד לתלמידים הצעירים של התכנית.

 

התכנון הוא לאפשר ליותר מ-600 בני נוער ללמוד בפרויקט

המפגש המרגש התרחש השנה בנהלל, שם פגשתי את דאשה בת ה-16 שהגיעה לישראל מרוסיה, כדי ללמוד יחד עם ילדים יהודים מהתפוצות וילדים ישראלים מהפריפריה לתואר בהנדסה. נזכרתי בתחילת דרכי בפנימייה בשוייץ, ושמחתי מאוד שהתכנית הזו נפתחה בישראל ב-2013 על ידי World ORT קדימה מדע, בשיתוף עם תכנית נעל"ה, הסוכנות היהודית, הטכניון וכפר הנוער ויצו.

התכנית מאפשרת לבני נוער להגיע לישראל וללמוד בה ביחד עם תלמידים ילידי הארץ, וב-17 שנים הבאות התכנון הוא לאפשר ליותר מ-600 בני נוער ללמוד בפרויקט. במפגש הזה נוצרו הרבה קשרים מרגשים בין התלמידים לבין בוגרי התכנית, והבוגרים הזמינו את הנערים והנערות לבקר אותם, גם בארץ וגם בעולם. גם אני מקוה שעוד ייצא לי לפגוש בעתיד את דאשה ולראות אותה מפתחת קריירה כמדענית מבטיחה.

דאשה לויטן, בת 16, נערה יהודיה מרוסיה שהגיעה לארץ במיוחד כדי ללמוד בתכנית, מספרת על המפגש:

כששמעתי את הסיפור של זא'ק, הוא ריגש אותי מאוד, והזכיר לי את הסיפור שלי. לפני כשנה הגעתי לישראל כדי ללמוד בתכנית Anieres Elite Academy. התכנית הזו נוצרה במיוחד עבור ילדים כמוני שאוהבים מדעים מדויקים, כדי שיוכלו להגיע לישראל וללמוד בסופו של דבר בטכניון, אחד מבתי הספר הגבוהים לטכנולוגיה הטובים בעולם.

מטרת התכנית היא לתת לבני נוער מהתפוצות ולבני נוער ישראלים מהפריפריה את ההזדמנות ללמוד לתארים טכנולוגיים ולהפוך למהנדסים, מתוך מטרה לקדם ילדים שההזדמנויות העומדות בפניהם אינן רבות. לאחר התיכון ולאחר סיום התואר בהנדסה בטכניון במסגרת עתודה אקדמית אנחנו צפויים להתגייס לצה"ל. הגעתי לארץ לבד, ההורים שלי עודדו אותי להגיע לפה, והם ואחי הקטן נשארו ברוסיה.

בהתחלה הכול היה מוזר: חדר חדש, אוכל חדש, שפה חדשה, אנשים חדשים, אבל עם הזמן התרגלתי והתאהבתי במקום ובאנשים. יחד איתי הגיעו עוד ילדים יהודים מהעולם, ואנחנו לומדים יחד עם ילדים ישראלים מהגליל ומהנגב. אני מתגעגעת מאוד למשפחה שלי , אבל גם מאוד נהנית פה, ויש לי כבר חברים. השנה כבר התחלתי ללמוד בטכניון לקורסים אקדמיים, כלומר אני לאט לאט מתחילה את התואר הראשון שלי כבר עכשיו.

"כולם הגיעו לקריירות מדהימות, וחלקם אפילו הוציאו פטנטים על ההמצאות שלהם"

לאחרונה פגשנו את בוגרי התכנית המקורית בשווייץ, שעל פיו נבנתה התכנית שלנו. היה מפגש מרגש, והאנשים האלה סיפרו לנו את סיפורי החיים שלהם ואת סיפורי ההצלחה שלהם. כולם הגיעו לקריירות מדהימות, וחלקם אפילו הוציאו פטנטים על ההמצאות שלהם – שזה גם החלום שלי.

אני מקוה שכמו זא'ק, גם אני אוכל להפוך למהנדסת ולפתח קריירה בתחום שמרתק אותי. אני שמחה שקיבלתי את ההזדמנות הזו גם לעלות לארץ וגם ללמוד בטכניון הנדסה, ואני מקוה שאני אצליח להגיע לאותם ההשגים שאליהם הגיעו תלמידי התכנית הזו בעשורים הקודמים.

לכתבה המקורית >>

עקבו אחרינו
נגישות